רוח ואח' נ' בית המצבר לרכב בע"מ ואח'

פסק דין

1.בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה היה התובע הבעלים של יאכטה דו מנועית (להלן: "היאכטה").

הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חב' בע"מ, המנהלת עסק למכירת מצברים.

בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה הועסק נתבע 2 (להלן: "הנתבע) על ידי הנתבעת, כשכיר, בתפקיד מוכר ומחלק סחורה של הנתבעת.

2.בתאריך 26/5/11 רכש התובע מהנתבעת, באמצעות הנתבע, 4 מצברים עבור היאכטה ושילם לנתבע, בתמורה, סך של 4,000 ₪. בעת הרכישה אמר התובע לנתבע כי הוא זקוק למצברים 180 אמפר. המצברים הותקנו ביאכטה על ידי הנתבע.

ראוי לציין כי למרות שהתובע שילם לנתבע סך של 4,000 ₪ עבור 4 המצברים, העביר הנתבע לנתבעת סך של 3,600 ₪ בלבד ועל סכום זה הוצאה קבלה/חשבונית על ידי הנתבעת.

3.לטענת התובע, סיפקה לו הנתבעת, באמצעות הנתבע, מצברים של 140 אמפר, במקום 180 אמפר, כפי שהזמין. בשל התקנת מצברים לא מתאימים, (140 אמפר במקום 180 אמפר) נתקע התובע בלב ים עם היאכטה ואורחיו, ומזון וכיבוד שהוחזקו במקרר שביאכטה, התקלקל בשל אי אספקת חשמל למקרר. בשל "היתקעות" היאכטה בלב ים היה צריך לגרור אותה מלב ים למעגן הסירות.

עוד טוען התובע, כי מאחר שלא ידע כי הסיבה לתקלה (היינו, התרוקנות המצברים) הינה בשל העובדה שהמצברים שסופקו לו אינם מתאימים, הוא קנה מטען למצברים, בעלות של 3,000 ₪, אולם גם המטען לא פתר את הבעיה.

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לפצותו בסכום של 9,590 ₪, כמפורט בסעיף 20 לכתב התביעה.

4. לטענת הנתבעת, האחריות למכירת המצברים הלא מתאימים לתובע מוטלת כולה על הנתבע. הדבר נעשה על ידו ללא ידיעת הנתבעת, ללא הסכמתה, ותוך חריגה מחובתו כעובד. הנתבע, שהינו עובד מיומן, שמקצועו הוא עיסוק במכירה והתקנה של מצברים, היה מודע היטב לכך שאין לנתבעת מצברים של 180 אמפר ושהמצברים אותם מכר והתקין ביאכטה הם של 140 אמפר.

עוד נטען על ידי הנתבעת, כי לא היה מקום לרכוש מטען, כפי שעשה התובע, לטענתו. זו רכישה מיותרת, שרק הגדילה את הנזק. הנתבעת גם מלינה על כך שהתובע פנה אליה לראשונה רק בתחילת שנת 2013.

לכן עותרת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

הנתבעת גם הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבע.

בכתב ההגנה שהגיש הנתבע הוא טען כי המצברים שמכר לתובע הם של 180 אמפר, כפי שהתובע הזמין. לכן גם הוא עותר לדחות את התביעה.

5.בישיבת יום 8/12/13 שמעתי את עדויותיהם של התובע ושל מר שלום בן אהרון, מנהלה של הנתבעת.

ראוי לציין כי הדיון ביום 8/12/13 התקיים בהעדרו של הנתבע, שלא התייצב לדיון, למרות שמועד הדיון נקבע בנוכחותו בישיבת יום 6/10/13, בה נכחו כל הצדדים, לרבות הנתבע.

6. על סמך כתבי הטענות, העדויות שהושמעו בפניי ותמלילי שיחות הטלפון שקיים התובע עם הנתבע, אני קובע כי הוכח שהתובע הזמין 4 מצברים של 180 אמפר ואילו הנתבע סיפק והתקין לו מצברים של 140 אמפר. עוד עולה מהעדויות ושאר הראיות שהובאו בפניי, כי הנתבע עשה את שעשה במסגרת ותוך כדי עבודתו אצל הנתבעת. לכן מוטלת על הנתבעת אחריות שילוחית לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתקנת מצברים לא מתאימים. בנסיבות המקרה יש מקום לקבל את הודעת צד ג'.

6.נשאלת השאלה מה הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מכך שנמכרו וסופקו לו מצברים של 140 אמפר, במקום 180 אמפר.

לאחר שבחנתי את העדויות ואת שאר הראיות שהובאו בפניי, לרבות תמלילי השיחות שקיים התובע עם הנתבע, אני מעריך את הנזק בסכום של 5,290 ₪, כמפורט להלן:

א.עלות רכישת המצברים, שכאמור לא היו מתאימים – 4,000 ₪. כאן המקום לציין שאת הנתבעת יש לחייב בסכום של 3,600 ₪ בלבד, שזה הסכום שהועבר לה על ידי הנתבע.